1. א מזמור לאסף אלהים באו גוים בנחלתך-- טמאו את היכל קדשך שמו את-ירושלם לעיים
2. ב נתנו את-נבלת עבדיך-- מאכל לעוף השמים בשר חסידיך לחיתו-ארץ
3. ג שפכו דמם כמים--סביבות ירושלם ואין קובר
4. ד היינו חרפה לשכנינו לעג וקלס לסביבותינו
5. ה עד-מה יהוה תאנף לנצח תבער כמו-אש קנאתך
6. ו שפך חמתך-- אל הגוים אשר לא-ידעוך ועל ממלכות-- אשר בשמך לא קראו
7. ז כי אכל את-יעקב ואת-נוהו השמו
8. ח אל-תזכר-לנו עונת ראשנים מהר יקדמונו רחמיך-- כי דלונו מאד
9. ט עזרנו אלהי ישענו-- על-דבר כבוד-שמך והצילנו וכפר על-חטאתינו למען שמך
10. י למה יאמרו הגוים-- איה אלהיהם יודע בגיים (בגוים) לעינינו נקמת דם-עבדיך השפוך
11. יא תבוא לפניך אנקת אסיר כגדל זרועך--הותר בני תמותה
12. יב והשב לשכנינו שבעתים אל-חיקם חרפתם אשר חרפוך אדני
13. יג ואנחנו עמך וצאן מרעיתך-- נודה לך לעולם לדר ודר-- נספר תהלתך