1. א בני לחכמתי הקשיבה לתבונתי הט-אזנך
2. ב לשמר מזמות ודעת שפתיך ינצרו
3. ג כי נפת תטפנה שפתי זרה וחלק משמן חכה
4. ד ואחריתה מרה כלענה חדה כחרב פיות
5. ה רגליה ירדות מות שאול צעדיה יתמכו
6. ו ארח חיים פן-תפלס נעו מעגלתיה לא תדע
7. ז ועתה בנים שמעו-לי ואל-תסורו מאמרי-פי
8. ח הרחק מעליה דרכך ואל-תקרב אל-פתח ביתה
9. ט פן-תתן לאחרים הודך ושנתיך לאכזרי
10. י פן-ישבעו זרים כחך ועצביך בבית נכרי
11. יא ונהמת באחריתך בכלות בשרך ושארך
12. יב ואמרת--איך שנאתי מוסר ותוכחת נאץ לבי
13. יג ולא-שמעתי בקול מורי ולמלמדי לא-הטיתי אזני
14. יד כמעט הייתי בכל-רע-- בתוך קהל ועדה
15. טו שתה-מים מבורך ונזלים מתוך בארך
16. טז יפוצו מעינתיך חוצה ברחבות פלגי-מים
17. יז יהיו-לך לבדך ואין לזרים אתך
18. יח יהי-מקורך ברוך ושמח מאשת נעורך
19. יט אילת אהבים ויעלת-חן דדיה ירוך בכל-עת באהבתה תשגה תמיד
20. כ ולמה תשגה בני בזרה ותחבק חק נכריה
21. כא כי נכח עיני יהוה--דרכי-איש וכל-מעגלתיו מפלס
22. כב עוונתיו--ילכדנו את-הרשע ובחבלי חטאתו יתמך
23. כג הוא--ימות באין מוסר וברב אולתו ישגה