1. א דברי למואל מלך-- משא אשר-יסרתו אמו
2. ב מה-ברי ומה-בר-בטני ומה בר-נדרי
3. ג אל-תתן לנשים חילך ודרכיך למחות מלכין
4. ד אל למלכים למואל--אל למלכים שתו-יין ולרוזנים או (אי) שכר
5. ה פן-ישתה וישכח מחקק וישנה דין כל-בני-עני
6. ו תנו-שכר לאובד ויין למרי נפש
7. ז ישתה וישכח רישו ועמלו לא יזכר-עוד
8. ח פתח-פיך לאלם אל-דין כל-בני חלוף
9. ט פתח-פיך שפט-צדק ודין עני ואביון
10. י אשת-חיל מי ימצא ורחק מפנינים מכרה
11. יא בטח בה לב בעלה ושלל לא יחסר
12. יב גמלתהו טוב ולא-רע-- כל ימי חייה
13. יג דרשה צמר ופשתים ותעש בחפץ כפיה
14. יד היתה כאניות סוחר ממרחק תביא לחמה
15. טו ותקם בעוד לילה--ותתן טרף לביתה וחק לנערתיה
16. טז זממה שדה ותקחהו מפרי כפיה נטע (נטעה) כרם
17. יז חגרה בעוז מתניה ותאמץ זרועתיה
18. יח טעמה כי-טוב סחרה לא-יכבה בליל (בלילה) נרה
19. יט ידיה שלחה בכישור וכפיה תמכו פלך
20. כ כפה פרשה לעני וידיה שלחה לאביון
21. כא לא-תירא לביתה משלג כי כל-ביתה לבש שנים
22. כב מרבדים עשתה-לה שש וארגמן לבושה
23. כג נודע בשערים בעלה בשבתו עם-זקני-ארץ
24. כד סדין עשתה ותמכר וחגור נתנה לכנעני
25. כה עז-והדר לבושה ותשחק ליום אחרון
26. כו פיה פתחה בחכמה ותורת חסד על-לשונה
27. כז צופיה הילכות (הליכות) ביתה ולחם עצלות לא תאכל
28. כח קמו בניה ויאשרוה בעלה ויהללה
29. כט רבות בנות עשו חיל ואת עלית על-כלנה
30. ל שקר החן והבל היפי אשה יראת-יהוה היא תתהלל
31. לא תנו-לה מפרי ידיה ויהללוה בשערים מעשיה {ש}