1. א   אל-תקנא באנשי רעה    ואל-תתאו להיות אתם
2. ב   כי-שד יהגה לבם    ועמל שפתיהם תדברנה
3. ג   בחכמה יבנה בית    ובתבונה יתכונן
4. ד   ובדעת חדרים ימלאו--    כל-הון יקר ונעים
5. ה   גבר-חכם בעוז    ואיש-דעת מאמץ-כח
6. ו   כי בתחבלות תעשה-לך מלחמה    ותשועה ברב יועץ
7. ז   ראמות לאויל חכמות    בשער לא יפתח-פיהו
8. ח   מחשב להרע--    לו בעל-מזמות יקראו
9. ט   זמת אולת חטאת    ותועבת לאדם לץ
10. י   התרפית ביום צרה--    צר כחכה
11. יא   הצל לקחים למות    ומטים להרג אם-תחשוך
12. יב   כי-תאמר--    הן לא-ידענו-זה הלא-תכן לבות הוא-יבין ונצר נפשך הוא ידע    והשיב לאדם כפעלו
13. יג   אכל-בני דבש כי-טוב    ונפת מתוק על-חכך
14. יד   כן דעה חכמה--לנפשך    אם-מצאת ויש אחרית ותקותך לא תכרת
15. טו   אל-תארב רשע לנוה צדיק    אל-תשדד רבצו
16. טז   כי שבע יפול צדיק וקם    ורשעים יכשלו ברעה
17. יז   בנפל אויביך (אויבך) אל-תשמח    ובכשלו אל-יגל לבך
18. יח   פן-יראה יהוה ורע בעיניו    והשיב מעליו אפו
19. יט   אל-תתחר במרעים    אל-תקנא ברשעים
20. כ   כי לא-תהיה אחרית לרע    נר רשעים ידעך
21. כא   ירא-את-יהוה בני ומלך    עם-שונים אל-תתערב
22. כב   כי-פתאם יקום אידם    ופיד שניהם מי יודע
23. כג   גם-אלה לחכמים    הכר-פנים במשפט בל-טוב
24. כד   אמר לרשע--צדיק אתה    יקבהו עמים יזעמוהו לאמים
25. כה   ולמוכיחים ינעם    ועליהם תבוא ברכת-טוב
26. כו   שפתים ישק    משיב דברים נכחים
27. כז   הכן בחוץ מלאכתך--ועתדה בשדה לך    אחר ובנית ביתך
28. כח   אל-תהי עד-חנם ברעך    והפתית בשפתיך
29. כט   אל-תאמר--כאשר עשה-לי כן אעשה-לו    אשיב לאיש כפעלו
30. ל   על-שדה איש-עצל עברתי    ועל-כרם אדם חסר-לב
31. לא   והנה עלה כלו קמשנים--כסו פניו חרלים    וגדר אבניו נהרסה
32. לב   ואחזה אנכי אשית לבי    ראיתי לקחתי מוסר
33. לג   מעט שנות מעט תנומות    מעט חבק ידים לשכב
34. לד   ובא-מתהלך רישך    ומחסריך כאיש מגן