1. א   כי-תשב ללחום את-מושל--    בין תבין את-אשר לפניך
2. ב   ושמת שכין בלעך--    אם-בעל נפש אתה
3. ג   אל-תתאו למטעמותיו    והוא לחם כזבים
4. ד   אל-תיגע להעשיר    מבינתך חדל
5. ה   התעוף (התעיף) עיניך בו    ואיננו כי עשה יעשה-לו כנפים    כנשר ועיף (יעוף) השמים
6. ו   אל-תלחם--את-לחם רע עין    ואל-תתאו למטעמתיו
7. ז   כי כמו שער בנפשו--    כן-הוא אכול ושתה יאמר לך    ולבו בל-עמך
8. ח   פתך-אכלת תקיאנה    ושחת דבריך הנעימים
9. ט   באזני כסיל אל-תדבר    כי-יבוז לשכל מליך
10. י   אל-תסג גבול עולם    ובשדי יתומים אל-תבא
11. יא   כי-גאלם חזק    הוא-יריב את-ריבם אתך
12. יב   הביאה למוסר לבך    ואזנך לאמרי-דעת
13. יג   אל-תמנע מנער מוסר    כי-תכנו בשבט לא ימות
14. יד   אתה בשבט תכנו    ונפשו משאול תציל
15. טו   בני אם-חכם לבך--    ישמח לבי גם-אני
16. טז   ותעלזנה כליותי--    בדבר שפתיך מישרים
17. יז   אל-יקנא לבך בחטאים    כי אם-ביראת-יהוה כל-היום
18. יח   כי אם-יש אחרית    ותקותך לא תכרת
19. יט   שמע-אתה בני וחכם    ואשר בדרך לבך
20. כ   אל-תהי בסבאי-יין--    בזללי בשר למו
21. כא   כי-סבא וזולל יורש    וקרעים תלביש נומה
22. כב   שמע לאביך זה ילדך    ואל-תבוז כי-זקנה אמך
23. כג   אמת קנה ואל-תמכר    חכמה ומוסר ובינה
24. כד   גול (גיל) יגיל אבי צדיק    יולד (ויולד) חכם וישמח- (ישמח-) בו
25. כה   ישמח-אביך ואמך    ותגל יולדתך
26. כו   תנה-בני לבך לי    ועיניך דרכי תרצנה (תצרנה)
27. כז   כי-שוחה עמקה זונה    ובאר צרה נכריה
28. כח   אף-היא כחתף תארב    ובוגדים באדם תוסף
29. כט   למי אוי למי אבוי למי מדונים (מדינים) למי שיח--    למי פצעים חנם למי    חכללות עינים
30. ל   למאחרים על-היין--    לבאים לחקר ממסך
31. לא   אל-תרא יין כי יתאדם    כי-יתן בכיס (בכוס) עינו יתהלך במישרים
32. לב   אחריתו כנחש ישך    וכצפעני יפרש
33. לג   עיניך יראו זרות    ולבך ידבר תהפכות
34. לד   והיית כשכב בלב-ים    וכשכב בראש חבל
35. לה   הכוני בל-חליתי--    הלמוני בל-ידעתי מתי אקיץ    אוסיף אבקשנו עוד