1. א וידבר יהוה אל משה לאמר
2. ב נקם נקמת בני ישראל מאת המדינים אחר תאסף אל עמיך
3. ג וידבר משה אל העם לאמר החלצו מאתכם אנשים לצבא ויהיו על מדין לתת נקמת יהוה במדין
4. ד אלף למטה אלף למטה--לכל מטות ישראל תשלחו לצבא
5. ה וימסרו מאלפי ישראל אלף למטה--שנים עשר אלף חלוצי צבא
6. ו וישלח אתם משה אלף למטה לצבא  אתם ואת פינחס בן אלעזר הכהן לצבא וכלי הקדש וחצצרות התרועה בידו
7. ז ויצבאו על מדין כאשר צוה יהוה את משה ויהרגו כל זכר
8. ח ואת מלכי מדין הרגו על חלליהם את אוי ואת רקם ואת צור ואת חור ואת רבע--חמשת מלכי מדין ואת בלעם בן בעור הרגו בחרב
9. ט וישבו בני ישראל את נשי מדין ואת טפם ואת כל בהמתם ואת כל מקנהם ואת כל חילם בזזו
10. י ואת כל עריהם במושבתם ואת כל טירתם--שרפו באש
11. יא ויקחו את כל השלל ואת כל המלקוח--באדם ובבהמה
12. יב ויבאו אל משה ואל אלעזר הכהן ואל עדת בני ישראל את השבי ואת המלקוח ואת השלל--אל המחנה  אל ערבת מואב אשר על ירדן ירחו  {ס}
13. יג ויצאו משה ואלעזר הכהן וכל נשיאי העדה--לקראתם  אל מחוץ למחנה
14. יד ויקצף משה על פקודי החיל שרי האלפים ושרי המאות הבאים מצבא המלחמה
15. טו ויאמר אליהם משה  החייתם כל נקבה
16. טז הן הנה היו לבני ישראל בדבר בלעם למסר מעל ביהוה על דבר פעור ותהי המגפה בעדת יהוה
17. יז ועתה הרגו כל זכר בטף וכל אשה ידעת איש למשכב זכר--הרגו
18. יח וכל הטף בנשים אשר לא ידעו משכב זכר--החיו לכם
19. יט ואתם חנו מחוץ למחנה--שבעת ימים  כל הרג נפש וכל נגע בחלל תתחטאו ביום השלישי וביום השביעי--אתם ושביכם
20. כ וכל בגד וכל כלי עור וכל מעשה עזים וכל כלי עץ--תתחטאו  {ס}
21. כא ויאמר אלעזר הכהן אל אנשי הצבא הבאים למלחמה  זאת חקת התורה אשר צוה יהוה את משה
22. כב אך את הזהב ואת הכסף את הנחשת את הברזל את הבדיל ואת העפרת
23. כג כל דבר אשר יבא באש תעבירו באש וטהר--אך במי נדה יתחטא וכל אשר לא יבא באש תעבירו במים
24. כד וכבסתם בגדיכם ביום השביעי וטהרתם ואחר תבאו אל המחנה  {ס}
25. כה ויאמר יהוה אל משה לאמר
26. כו שא את ראש מלקוח השבי באדם ובבהמה--אתה ואלעזר הכהן וראשי אבות העדה
27. כז וחצית את המלקוח בין תפשי המלחמה היצאים לצבא--ובין כל העדה
28. כח והרמת מכס ליהוה מאת אנשי המלחמה היצאים לצבא--אחד נפש מחמש המאות  מן האדם ומן הבקר ומן החמרים ומן הצאן
29. כט ממחציתם תקחו ונתתה לאלעזר הכהן תרומת יהוה
30. ל וממחצת בני ישראל תקח אחד אחז מן החמשים מן האדם מן הבקר מן החמרים ומן הצאן--מכל הבהמה ונתתה אתם ללוים שמרי משמרת משכן יהוה
31. לא ויעש משה ואלעזר הכהן כאשר צוה יהוה את משה
32. לב ויהי המלקוח--יתר הבז אשר בזזו עם הצבא  צאן שש מאות אלף ושבעים אלף--וחמשת אלפים
33. לג ובקר שנים ושבעים אלף
34. לד וחמרים אחד וששים אלף
35. לה ונפש אדם--מן הנשים אשר לא ידעו משכב זכר  כל נפש שנים ושלשים אלף
36. לו ותהי המחצה--חלק היצאים בצבא  מספר הצאן שלש מאות אלף ושלשים אלף ושבעת אלפים וחמש מאות
37. לז ויהי המכס ליהוה מן הצאן--שש מאות חמש ושבעים
38. לח והבקר--ששה ושלשים אלף ומכסם ליהוה שנים ושבעים
39. לט וחמרים שלשים אלף וחמש מאות ומכסם ליהוה אחד וששים
40. מ ונפש אדם ששה עשר אלף ומכסם ליהוה--שנים ושלשים נפש
41. מא ויתן משה את מכס תרומת יהוה לאלעזר הכהן--כאשר צוה יהוה את משה
42. מב וממחצית בני ישראל אשר חצה משה מן האנשים הצבאים
43. מג ותהי מחצת העדה מן הצאן--שלש מאות אלף ושלשים אלף שבעת אלפים וחמש מאות
44. מד ובקר ששה ושלשים אלף
45. מה וחמרים שלשים אלף וחמש מאות
46. מו ונפש אדם ששה עשר אלף
47. מז ויקח משה ממחצת בני ישראל את האחז אחד מן החמשים--מן האדם ומן הבהמה ויתן אתם ללוים שמרי משמרת משכן יהוה כאשר צוה יהוה את משה
48. מח ויקרבו אל משה הפקדים אשר לאלפי הצבא--שרי האלפים ושרי המאות
49. מט ויאמרו אל משה עבדיך נשאו את ראש אנשי המלחמה אשר בידנו ולא נפקד ממנו איש
50. נ ונקרב את קרבן יהוה איש אשר מצא כלי זהב אצעדה וצמיד טבעת עגיל וכומז--לכפר על נפשתינו לפני יהוה
51. נא ויקח משה ואלעזר הכהן את הזהב--מאתם  כל כלי מעשה
52. נב ויהי כל זהב התרומה אשר הרימו ליהוה--ששה עשר אלף שבע מאות וחמשים שקל  מאת שרי האלפים ומאת שרי המאות
53. נג אנשי הצבא בזזו איש לו
54. נד ויקח משה ואלעזר הכהן את הזהב מאת שרי האלפים והמאות ויבאו אתו אל אהל מועד זכרון לבני ישראל לפני יהוה  {פ}