1. א וזאת תורת האשם  קדש קדשים הוא
2. ב במקום אשר ישחטו את העלה ישחטו את האשם ואת דמו יזרק על המזבח סביב
3. ג ואת כל חלבו יקריב ממנו--את האליה ואת החלב המכסה את הקרב
4. ד ואת שתי הכלית ואת החלב אשר עליהן אשר על הכסלים ואת היתרת על הכבד על הכלית יסירנה
5. ה והקטיר אתם הכהן המזבחה אשה ליהוה אשם הוא
6. ו כל זכר בכהנים יאכלנו במקום קדוש יאכל קדש קדשים הוא
7. ז כחטאת כאשם--תורה אחת להם הכהן אשר יכפר בו לו יהיה
8. ח והכהן--המקריב את עלת איש  עור העלה אשר הקריב לכהן לו יהיה
9. ט וכל מנחה אשר תאפה בתנור וכל נעשה במרחשת ועל מחבת--לכהן המקריב אתה לו תהיה
10. י וכל מנחה בלולה בשמן וחרבה--לכל בני אהרן תהיה איש כאחיו  {פ}
11. יא וזאת תורת זבח השלמים אשר יקריב ליהוה
12. יב אם על תודה יקריבנו--והקריב על זבח התודה חלות מצות בלולת בשמן ורקיקי מצות משחים בשמן וסלת מרבכת חלת בלולת בשמן
13. יג על חלת לחם חמץ יקריב קרבנו על זבח תודת שלמיו
14. יד והקריב ממנו אחד מכל קרבן תרומה ליהוה לכהן הזרק את דם השלמים--לו יהיה
15. טו ובשר זבח תודת שלמיו--ביום קרבנו יאכל  לא יניח ממנו עד בקר
16. טז ואם נדר או נדבה זבח קרבנו--ביום הקריבו את זבחו יאכל וממחרת והנותר ממנו יאכל
17. יז והנותר מבשר הזבח--ביום השלישי באש ישרף
18. יח ואם האכל יאכל מבשר זבח שלמיו ביום השלישי לא ירצה--המקריב אתו לא יחשב לו פגול יהיה והנפש האכלת ממנו עונה תשא
19. יט והבשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל--באש ישרף והבשר--כל טהור יאכל בשר
20. כ והנפש אשר תאכל בשר מזבח השלמים אשר ליהוה וטמאתו עליו--ונכרתה הנפש ההוא מעמיה
21. כא ונפש כי תגע בכל טמא בטמאת אדם או בבהמה טמאה או בכל שקץ טמא ואכל מבשר זבח השלמים אשר ליהוה--ונכרתה הנפש ההוא מעמיה  {פ}
22. כב וידבר יהוה אל משה לאמר
23. כג דבר אל בני ישראל לאמר  כל חלב שור וכשב ועז--לא תאכלו
24. כד וחלב נבלה וחלב טרפה יעשה לכל מלאכה ואכל לא תאכלהו
25. כה כי כל אכל חלב מן הבהמה אשר יקריב ממנה אשה ליהוה--ונכרתה הנפש האכלת מעמיה
26. כו וכל דם לא תאכלו בכל מושבתיכם לעוף ולבהמה
27. כז כל נפש אשר תאכל כל דם--ונכרתה הנפש ההוא מעמיה
28. כח וידבר יהוה אל משה לאמר
29. כט דבר אל בני ישראל לאמר  המקריב את זבח שלמיו ליהוה--יביא את קרבנו ליהוה מזבח שלמיו
30. ל ידיו תביאינה את אשי יהוה את החלב על החזה יביאנו--את החזה להניף אתו תנופה לפני יהוה
31. לא והקטיר הכהן את החלב המזבחה והיה החזה לאהרן ולבניו
32. לב ואת שוק הימין תתנו תרומה לכהן מזבחי שלמיכם
33. לג המקריב את דם השלמים ואת החלב--מבני אהרן  לו תהיה שוק הימין למנה
34. לד כי את חזה התנופה ואת שוק התרומה לקחתי מאת בני ישראל מזבחי שלמיהם ואתן אתם לאהרן הכהן ולבניו לחק עולם מאת בני ישראל
35. לה זאת משחת אהרן ומשחת בניו מאשי יהוה ביום הקריב אתם לכהן ליהוה
36. לו אשר צוה יהוה לתת להם ביום משחו אתם מאת בני ישראל--חקת עולם לדרתם
37. לז זאת התורה לעלה למנחה ולחטאת ולאשם ולמלואים--ולזבח השלמים
38. לח אשר צוה יהוה את משה בהר סיני  ביום צותו את בני ישראל להקריב את קרבניהם ליהוה--במדבר סיני  {פ}