1. א ויען-יהוה את-איוב מנהסערה (מן הסערה) ויאמר
2. ב מי זה מחשיך עצה במלין-- בלי-דעת
3. ג אזר-נא כגבר חלציך ואשאלך והודיעני
4. ד איפה היית ביסדי-ארץ הגד אם-ידעת בינה
5. ה מי-שם ממדיה כי תדע או מי-נטה עליה קו
6. ו על-מה אדניה הטבעו או מי-ירה אבן פנתה
7. ז ברן-יחד כוכבי בקר ויריעו כל-בני אלהים
8. ח ויסך בדלתים ים בגיחו מרחם יצא
9. ט בשומי ענן לבשו וערפל חתלתו
10. י ואשבר עליו חקי ואשים בריח ודלתים
11. יא ואמר--עד-פה תבוא ולא תסיף ופא-ישית בגאון גליך
12. יב המימיך צוית בקר ידעתה שחר (ידעת השחר) מקמו
13. יג לאחז בכנפות הארץ וינערו רש ע ים ממנה
14. יד תתהפך כחמר חותם ויתיצבו כמו לבוש
15. טו וימנע מרש ע ים אורם וזרוע רמה תשבר
16. טז הבאת עד-נבכי-ים ובחקר תהום התהלכת
17. יז הנגלו לך שערי-מות ושערי צלמות תראה
18. יח התבננת עד-רחבי-ארץ הגד אם-ידעת כלה
19. יט אי-זה הדרך ישכן-אור וחשך אי-זה מקמו
20. כ כי תקחנו אל-גבולו וכי-תבין נתיבות ביתו
21. כא ידעת כי-אז תולד ומספר ימיך רבים
22. כב הבאת אל-אצרות שלג ואוצרות ברד תראה
23. כג אשר-חשכתי לעת-צר ליום קרב ומלחמה
24. כד אי-זה הדרך יחלק אור יפץ קדים עלי-ארץ
25. כה מי-פלג לשטף תעלה ודרך לחזיז קלות
26. כו להמטיר על-ארץ לא-איש-- מדבר לא-אדם בו
27. כז להשביע שאה ומשאה ולהצמיח מצא דשא
28. כח היש-למטר אב או מי-הוליד אגלי-טל
29. כט מבטן מי יצא הקרח וכפר שמים מי ילדו
30. ל כאבן מים יתחבאו ופני תהום יתלכדו
31. לא התקשר מעדנות כימה או-משכות כסיל תפתח
32. לב התציא מזרות בעתו ועיש על-בניה תנחם
33. לג הידעת חקות שמים אם-תשים משטרו בארץ
34. לד התרים לעב קולך ושפעת-מים תכסך
35. לה התשלח ברקים וילכו ויאמרו לך הננו
36. לו מי-שת בטחות חכמה או מי-נתן לשכוי בינה
37. לז מי-יספר שחקים בחכמה ונבלי שמים מי ישכיב
38. לח בצקת עפר למוצק ורגבים ידבקו
39. לט התצוד ללביא טרף וחית כפירים תמלא
40. מ כי-ישחו במעונות ישבו בסכה למו-ארב
41. מא מי יכין לערב צידו כי-ילדו אל-אל ישועו יתעו לבלי-אכל