1. א כי יש לכסף מוצא ומקום לזהב יזקו
2. ב ברזל מעפר יקח ואבן יצוק נחושה
3. ג קץ שם לחשך ולכל-תכלית הוא חוקר אבן אפל וצלמות
4. ד פרץ נחל מעם-גר--הנשכחים מני-רגל דלו מאנוש נעו
5. ה ארץ--ממנה יצא-לחם ותחתיה נהפך כמו-אש
6. ו מקום-ספיר אבניה ועפרת זהב לו
7. ז נתיב לא-ידעו עיט ולא שזפתו עין איה
8. ח לא-הדריכוהו בני-שחץ לא-עדה עליו שחל
9. ט בחלמיש שלח ידו הפך משרש הרים
10. י בצורות יארים בקע וכל-יקר ראתה עינו
11. יא מבכי נהרות חבש ותעלמה יצא אור
12. יב והחכמה מאין תמצא ואי זה מקום בינה
13. יג לא-ידע אנוש ערכה ולא תמצא בארץ החיים
14. יד תהום אמר לא בי-היא וים אמר אין עמדי
15. טו לא-יתן סגור תחתיה ולא ישקל כסף מחירה
16. טז לא-תסלה בכתם אופיר בשהם יקר וספיר
17. יז לא-יערכנה זהב וזכוכית ותמורתה כלי-פז
18. יח ראמות וגביש לא יזכר ומשך חכמה מפנינים
19. יט לא-יערכנה פטדת-כוש בכתם טהור לא תסלה
20. כ והחכמה מאין תבוא ואי זה מקום בינה
21. כא ונעלמה מעיני כל-חי ומעוף השמים נסתרה
22. כב אבדון ומות אמרו באזנינו שמענו שמעה
23. כג אלהים הבין דרכה והוא ידע את-מקומה
24. כד כי-הוא לקצות-הארץ יביט תחת כל-השמים יראה
25. כה לעשות לרוח משקל ומים תכן במדה
26. כו בעשתו למטר חק ודרך לחזיז קלות
27. כז אז ראה ויספרה הכינה וגם-חקרה
28. כח ויאמר לאדם--הן יראת אדני היא חכמה וסור מרע בינה