1. א                   ויען אליפז התימני ויאמר
2. ב   החכם יענה דעת-רוח    וימלא קדים בטנו
3. ג   הוכח בדבר לא-יסכון    ומלים לא-יועיל בם
4. ד   אף-אתה תפר יראה    ותגרע שיחה לפני-אל
5. ה   כי יאלף עונך פיך    ותבחר לשון ערומים
6. ו   ירשיעך פיך ולא-אני    ושפתיך יענו-בך
7. ז   הראישון אדם תולד    ולפני גבעות חוללת
8. ח   הבסוד אלוה תשמע    ותגרע אליך חכמה
9. ט   מה-ידעת ולא נדע    תבין ולא-עמנו הוא
10. י   גם-שב גם-ישיש בנו--    כביר מאביך ימים
11. יא   המעט ממך תנחומות אל    ודבר לאט עמך
12. יב   מה-יקחך לבך    ומה-ירזמון עיניך
13. יג   כי-תשיב אל-אל רוחך    והצאת מפיך מלין
14. יד   מה-אנוש כי-יזכה    וכי-יצדק ילוד אשה
15. טו   הן בקדשו לא יאמין    ושמים לא-זכו בעיניו
16. טז   אף כי-נתעב ונאלח    איש-שתה כמים עולה
17. יז   אחוך שמע-לי    וזה-חזיתי ואספרה
18. יח   אשר-חכמים יגידו    ולא כחדו מאבותם
19. יט   להם לבדם נתנה הארץ    ולא-עבר זר בתוכם
20. כ   כל-ימי רשע הוא מתחולל    ומספר שנים נצפנו לעריץ
21. כא   קול-פחדים באזניו    בשלום שודד יבואנו
22. כב   לא-יאמין שוב מני-חשך    וצפו (וצפוי) הוא אלי-חרב
23. כג   נדד הוא ללחם איה    ידע כי-נכון בידו יום-חשך
24. כד   יבעתהו צר ומצוקה    תתקפהו כמלך עתיד לכידור
25. כה   כי-נטה אל-אל ידו    ואל-שדי יתגבר
26. כו   ירוץ אליו בצואר    בעבי גבי מגניו
27. כז   כי-כסה פניו בחלבו    ויעש פימה עלי-כסל
28. כח   וישכון ערים נכחדות--בתים לא-ישבו למו    אשר התעתדו לגלים
29. כט   לא-יעשר ולא-יקום חילו    ולא-יטה לארץ מנלם
30. ל   לא-יסור מני-חשך--ינקתו תיבש שלהבת    ויסור ברוח פיו
31. לא   אל-יאמן בשו נתעה    כי-שוא תהיה תמורתו
32. לב   בלא-יומו תמלא    וכפתו לא רעננה
33. לג   יחמס כגפן בסרו    וישלך כזית נצתו
34. לד   כי-עדת חנף גלמוד    ואש אכלה אהלי-שחד
35. לה   הרה עמל וילד און    ובטנם תכין מרמה