1. א משא צר הילילו אניות תרשיש כי שדד מבית מבוא מארץ כתים נגלה למו
2. ב דמו ישבי אי סחר צידון עבר ים מלאוך
3. ג ובמים רבים זרע שחר קציר יאור תבואתה ותהי סחר גוים
4. ד בושי צידון--כי אמר ים מעוז הים לאמר לא חלתי ולא ילדתי ולא גדלתי בחורים--רוממתי בתולות
5. ה כאשר שמע למצרים יחילו כשמע צר
6. ו עברו תרשישה הילילו ישבי אי
7. ז הזאת לכם עליזה מימי קדם קדמתה יבלוה רגליה מרחוק לגור
8. ח מי יעץ זאת על צר המעטירה אשר סחריה שרים כנעניה נכבדי ארץ
9. ט יהוה צבאות יעצה--לחלל גאון כל צבי להקל כל נכבדי ארץ
10. י עברי ארצך כיאר בת תרשיש אין מזח עוד
11. יא ידו נטה על הים הרגיז ממלכות יהוה צוה אל כנען לשמד מעזניה
12. יב ויאמר לא תוסיפי עוד לעלוז המעשקה בתולת בת צידון כתיים (כתים) קומי עברי--גם שם לא ינוח לך
13. יג הן ארץ כשדים זה העם לא היה--אשור יסדה לציים הקימו בחיניו (בחוניו) עוררו ארמנותיה--שמה למפלה
14. יד הילילו אניות תרשיש כי שדד מעזכן {ס}
15. טו והיה ביום ההוא ונשכחת צר שבעים שנה כימי מלך אחד מקץ שבעים שנה יהיה לצר כשירת הזונה
16. טז קחי כנור סבי עיר זונה נשכחה היטיבי נגן הרבי שיר למען תזכרי
17. יז והיה מקץ שבעים שנה יפקד יהוה את צר ושבה לאתננה וזנתה את כל ממלכות הארץ על פני האדמה
18. יח והיה סחרה ואתננה קדש ליהוה--לא יאצר ולא יחסן כי לישבים לפני יהוה יהיה סחרה לאכל לשבעה ולמכסה עתיק {פ}