1. א המשא אשר חזה חבקוק הנביא
2. ב עד אנה יהוה שועתי ולא תשמע  אזעק אליך חמס ולא תושיע
3. ג למה תראני און ועמל תביט ושד וחמס לנגדי ויהי ריב ומדון ישא
4. ד על כן תפוג תורה ולא יצא לנצח משפט  כי רשע מכתיר את הצדיק על כן יצא משפט מעקל
5. ה ראו בגוים והביטו והתמהו תמהו  כי פעל פעל בימיכם לא תאמינו כי יספר
6. ו כי הנני מקים את הכשדים הגוי המר והנמהר ההולך למרחבי ארץ לרשת משכנות לא לו
7. ז אים ונורא הוא ממנו משפטו ושאתו יצא
8. ח וקלו מנמרים סוסיו וחדו מזאבי ערב ופשו פרשיו ופרשיו מרחוק יבאו--יעפו כנשר חש לאכול
9. ט כלה לחמס יבוא מגמת פניהם קדימה ויאסף כחול שבי
10. י והוא במלכים יתקלס ורזנים משחק לו הוא לכל מבצר ישחק ויצבר עפר וילכדה
11. יא אז חלף רוח ויעבר ואשם  זו כחו לאלהו
12. יב הלוא אתה מקדם יהוה אלהי קדשי--לא נמות יהוה למשפט שמתו וצור להוכיח יסדתו
13. יג טהור עינים מראות רע והביט אל עמל לא תוכל  למה תביט בוגדים--תחריש בבלע רשע צדיק ממנו
14. יד ותעשה אדם כדגי הים--כרמש לא משל בו
15. טו כלה בחכה העלה--יגרהו בחרמו ויאספהו במכמרתו על כן ישמח ויגיל
16. טז על כן יזבח לחרמו ויקטר למכמרתו  כי בהמה שמן חלקו ומאכלו בראה
17. יז העל כן יריק חרמו ותמיד להרג גוים לא יחמול  {ס}