1. א ויהי דבר יהוה אלי לאמר
2. ב ואתה בן אדם שא על צר קינה
3. ג ואמרת לצור הישבתי (הישבת) על מבואת ים רכלת העמים אל איים רבים  {ס}  כה אמר אדני יהוה צור את אמרת אני כלילת יפי
4. ד בלב ימים גבוליך בניך כללו יפיך
5. ה ברושים משניר בנו לך את כל לחתים ארז מלבנון לקחו לעשות תרן עליך
6. ו אלונים מבשן עשו משוטיך קרשך עשו שן בת אשרים מאיי כתים
7. ז שש ברקמה ממצרים היה מפרשך להיות לך לנס תכלת וארגמן מאיי אלישה היה מכסך
8. ח ישבי צידון וארוד היו שטים לך חכמיך צור היו בך המה חבליך
9. ט זקני גבל וחכמיה היו בך מחזיקי בדקך כל אניות הים ומלחיהם היו בך לערב מערבך
10. י פרס ולוד ופוט היו בחילך אנשי מלחמתך מגן וכובע תלו בך המה נתנו הדרך
11. יא בני ארוד וחילך על חומותיך סביב וגמדים במגדלותיך היו שלטיהם תלו על חומותיך סביב--המה כללו יפיך
12. יב תרשיש סחרתך מרב כל הון בכסף ברזל בדיל ועופרת נתנו עזבוניך
13. יג יון תבל ומשך המה רכליך בנפש אדם וכלי נחשת נתנו מערבך
14. יד מבית תוגרמה סוסים ופרשים ופרדים נתנו עזבוניך
15. טו בני דדן רכליך איים רבים סחרת ידך קרנות שן והובנים (והבנים) השיבו אשכרך
16. טז ארם סחרתך מרב מעשיך בנפך ארגמן ורקמה ובוץ וראמת וכדכד נתנו בעזבוניך
17. יז יהודה וארץ ישראל המה רכליך בחטי מנית ופנג ודבש ושמן וצרי נתנו מערבך
18. יח דמשק סחרתך ברב מעשיך מרב כל הון ביין חלבון וצמר צחר
19. יט ודן ויון מאוזל בעזבוניך נתנו ברזל עשות קדה וקנה במערבך היה
20. כ דדן רכלתך בבגדי חפש לרכבה
21. כא ערב וכל נשיאי קדר המה סחרי ידך בכרים ואילם ועתודים בם סחריך
22. כב רכלי שבא ורעמה המה רכליך בראש כל בשם ובכל אבן יקרה וזהב נתנו עזבוניך
23. כג חרן וכנה ועדן רכלי שבא אשור כלמד רכלתך
24. כד המה רכליך במכללים בגלומי תכלת ורקמה ובגנזי ברמים בחבלים חבשים וארזים במרכלתך
25. כה אניות תרשיש שרותיך מערבך ותמלאי ותכבדי מאד בלב ימים
26. כו במים רבים הבאוך השטים אתך רוח הקדים שברך בלב ימים
27. כז הונך ועזבוניך מערבך מלחיך וחבליך מחזיקי בדקך וערבי מערבך וכל אנשי מלחמתך אשר בך ובכל קהלך אשר בתוכך יפלו בלב ימים ביום מפלתך
28. כח לקול זעקת חבליך ירעשו מגרשות
29. כט וירדו מאניותיהם כל תפשי משוט--מלחים כל חבלי הים  אל הארץ יעמדו
30. ל והשמיעו עליך בקולם ויזעקו מרה ויעלו עפר על ראשיהם באפר יתפלשו
31. לא והקריחו אליך קרחה וחגרו שקים ובכו אליך במר נפש מספד מר
32. לב ונשאו אליך בניהם קינה וקוננו עליך  מי כצור כדמה בתוך הים
33. לג בצאת עזבוניך מימים השבעת עמים רבים ברב הוניך ומערביך העשרת מלכי ארץ
34. לד עת נשברת מימים במעמקי מים מערבך וכל קהלך בתוכך נפלו
35. לה כל ישבי האיים שממו עליך ומלכיהם שערו שער רעמו פנים
36. לו סחרים בעמים שרקו עליך בלהות היית ואינך עד עולם  {פ}