1. א כה הראני אדני יהוה והנה כלוב קיץ
2. ב ויאמר מה אתה ראה עמוס ואמר כלוב קיץ ויאמר יהוה אלי בא הקץ אל עמי ישראל--לא אוסיף עוד עבור לו
3. ג והילילו שירות היכל ביום ההוא--נאם אדני יהוה  רב הפגר בכל מקום השליך הס  {פ}
4. ד שמעו זאת השאפים אביון ולשבית ענוי (עניי) ארץ
5. ה לאמר מתי יעבר החדש ונשבירה שבר והשבת ונפתחה בר--להקטין איפה ולהגדיל שקל ולעות מאזני מרמה
6. ו לקנות בכסף דלים ואביון בעבור נעלים ומפל בר נשביר
7. ז נשבע יהוה בגאון יעקב אם אשכח לנצח כל מעשיהם
8. ח העל זאת לא תרגז הארץ ואבל כל יושב בה ועלתה כאר כלה ונגרשה ונשקה (ונשקעה) כיאור מצרים  {פ}
9. ט והיה ביום ההוא נאם אדני יהוה והבאתי השמש בצהרים והחשכתי לארץ ביום אור
10. י והפכתי חגיכם לאבל וכל שיריכם לקינה והעליתי על כל מתנים שק ועל כל ראש קרחה ושמתיה כאבל יחיד ואחריתה כיום מר  {פ}
11. יא הנה ימים באים נאם אדני יהוה והשלחתי רעב בארץ  לא רעב ללחם ולא צמא למים--כי אם לשמע את דברי יהוה
12. יב ונעו מים עד ים ומצפון ועד מזרח ישוטטו לבקש את דבר יהוה ולא ימצאו
13. יג ביום ההוא תתעלפנה הבתולת היפות והבחורים--בצמא
14. יד הנשבעים באשמת שמרון ואמרו חי אלהיך דן וחי דרך באר שבע ונפלו ולא יקומו עוד  {ס}