צפניה 2 : 1 (ALEP)
א התקוששו וקושו--הגוי לא נכסף
צפניה 2 : 2 (ALEP)
ב בטרם לדת חק כמץ עבר יום בטרם לא יבוא עליכם חרון אף יהוה--בטרם לא יבוא עליכם יום אף יהוה
צפניה 2 : 3 (ALEP)
ג בקשו את יהוה כל ענוי הארץ אשר משפטו פעלו בקשו צדק בקשו ענוה--אולי תסתרו ביום אף יהוה
צפניה 2 : 4 (ALEP)
ד כי עזה עזובה תהיה ואשקלון לשממה אשדוד בצהרים יגרשוה ועקרון תעקר ס
צפניה 2 : 5 (ALEP)
ה הוי ישבי חבל הים--גוי כרתים דבר יהוה עליכם כנען ארץ פלשתים והאבדתיך מאין יושב
צפניה 2 : 6 (ALEP)
ו והיתה חבל הים נות כרת רעים--וגדרות צאן
צפניה 2 : 7 (ALEP)
ז והיה חבל לשארית בית יהודה--עליהם ירעון בבתי אשקלון בערב ירבצון--כי יפקדם יהוה אלהיהם ושב שבותם (שביתם)
צפניה 2 : 8 (ALEP)
ח שמעתי חרפת מואב וגדפי בני עמון--אשר חרפו את עמי ויגדילו על גבולם
צפניה 2 : 9 (ALEP)
ט לכן חי אני נאם יהוה צבאות אלהי ישראל כי מואב כסדם תהיה ובני עמון כעמרה ממשק חרול ומכרה מלח ושממה עד עולם שארית עמי יבזום ויתר גוי ינחלום
צפניה 2 : 10 (ALEP)
י זאת להם תחת גאונם כי חרפו ויגדלו על עם יהוה צבאות
צפניה 2 : 11 (ALEP)
יא נורא יהוה עליהם כי רזה את כל אלהי הארץ וישתחוו לו איש ממקומו כל איי הגוים
צפניה 2 : 12 (ALEP)
יב גם אתם כושים חללי חרבי המה
צפניה 2 : 13 (ALEP)
יג ויט ידו על צפון ויאבד את אשור וישם את נינוה לשממה ציה כמדבר
צפניה 2 : 14 (ALEP)
יד ורבצו בתוכה עדרים כל חיתו גוי--גם קאת גם קפד בכפתריה ילינו קול ישורר בחלון חרב בסף כי ארזה ערה
צפניה 2 : 15 (ALEP)
טו זאת העיר העליזה היושבת לבטח האמרה בלבבה אני ואפסי עוד איך היתה לשמה מרבץ לחיה--כל עובר עליה ישרק יניע ידו פ
❮
❯
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15