זכריה 1 : 1 (ALEP)
א בחדש השמיני בשנת שתים לדריוש--היה דבר יהוה אל זכריה בן ברכיה בן עדו הנביא לאמר
זכריה 1 : 2 (ALEP)
ב קצף יהוה על אבותיכם קצף
זכריה 1 : 3 (ALEP)
ג ואמרת אלהם כה אמר יהוה צבאות שובו אלי נאם יהוה צבאות--ואשוב אליכם אמר יהוה צבאות
זכריה 1 : 4 (ALEP)
ד אל תהיו כאבתיכם אשר קראו אליהם הנביאים הראשנים לאמר כה אמר יהוה צבאות שובו נא מדרכיכם הרעים ומעליליכם (ומעלליכם) הרעים ולא שמעו ולא הקשיבו אלי נאם יהוה
זכריה 1 : 5 (ALEP)
ה אבותיכם איה הם והנבאים--הלעולם יחיו
זכריה 1 : 6 (ALEP)
ו אך דברי וחקי אשר צויתי את עבדי הנביאים הלוא השיגו אבתיכם וישובו ויאמרו כאשר זמם יהוה צבאות לעשות לנו כדרכינו וכמעללינו כן עשה אתנו ס
זכריה 1 : 7 (ALEP)
ז ביום עשרים וארבעה לעשתי עשר חדש הוא חדש שבט בשנת שתים לדריוש--היה דבר יהוה אל זכריה בן ברכיהו בן עדוא הנביא לאמר
זכריה 1 : 8 (ALEP)
ח ראיתי הלילה והנה איש רכב על סוס אדם והוא עמד בין ההדסים אשר במצלה ואחריו סוסים אדמים שרקים ולבנים
זכריה 1 : 9 (ALEP)
ט ואמר מה אלה אדני ויאמר אלי המלאך הדבר בי אני אראך מה המה אלה
זכריה 1 : 10 (ALEP)
י ויען האיש העמד בין ההדסים--ויאמר אלה אשר שלח יהוה להתהלך בארץ
זכריה 1 : 11 (ALEP)
יא ויענו את מלאך יהוה העמד בין ההדסים ויאמרו התהלכנו בארץ והנה כל הארץ ישבת ושקטת
זכריה 1 : 12 (ALEP)
יב ויען מלאך יהוה ויאמר יהוה צבאות עד מתי אתה לא תרחם את ירושלם ואת ערי יהודה--אשר זעמתה זה שבעים שנה
זכריה 1 : 13 (ALEP)
יג ויען יהוה את המלאך הדבר בי--דברים טובים דברים נחמים
זכריה 1 : 14 (ALEP)
יד ויאמר אלי המלאך הדבר בי קרא לאמר כה אמר יהוה צבאות קנאתי לירושלם ולציון קנאה גדולה
זכריה 1 : 15 (ALEP)
טו וקצף גדול אני קצף על הגוים השאננים אשר אני קצפתי מעט והמה עזרו לרעה
זכריה 1 : 16 (ALEP)
טז לכן כה אמר יהוה שבתי לירושלם ברחמים--ביתי יבנה בה נאם יהוה צבאות וקוה (וקו) ינטה על ירושלם
זכריה 1 : 17 (ALEP)
יז עוד קרא לאמר כה אמר יהוה צבאות עוד תפוצנה ערי מטוב ונחם יהוה עוד את ציון ובחר עוד בירושלם ס
❮
❯
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17