רות 1 : 1 (ALEP)
א ויהי בימי שפט השפטים ויהי רעב בארץ וילך איש מבית לחם יהודה לגור בשדי מואב--הוא ואשתו ושני בניו
רות 1 : 2 (ALEP)
ב ושם האיש אלימלך ושם אשתו נעמי ושם שני בניו מחלון וכליון אפרתים--מבית לחם יהודה ויבאו שדי מואב ויהיו שם
רות 1 : 3 (ALEP)
ג וימת אלימלך איש נעמי ותשאר היא ושני בניה
רות 1 : 4 (ALEP)
ד וישאו להם נשים מאביות--שם האחת ערפה ושם השנית רות וישבו שם כעשר שנים
רות 1 : 5 (ALEP)
ה וימתו גם שניהם מחלון וכליון ותשאר האשה משני ילדיה ומאישה
רות 1 : 6 (ALEP)
ו ותקם היא וכלתיה ותשב משדי מואב כי שמעה בשדה מואב--כי פקד יהוה את עמו לתת להם לחם
רות 1 : 7 (ALEP)
ז ותצא מן המקום אשר היתה שמה ושתי כלותיה עמה ותלכנה בדרך לשוב אל ארץ יהודה
רות 1 : 8 (ALEP)
ח ותאמר נעמי לשתי כלתיה לכנה שבנה אשה לבית אמה יעשה (יעש) יהוה עמכם חסד כאשר עשיתם עם המתים ועמדי
רות 1 : 9 (ALEP)
ט יתן יהוה לכם ומצאן מנוחה אשה בית אישה ותשק להן ותשאנה קולן ותבכינה
רות 1 : 10 (ALEP)
י ותאמרנה לה כי אתך נשוב לעמך
רות 1 : 11 (ALEP)
יא ותאמר נעמי שבנה בנתי למה תלכנה עמי העוד לי בנים במעי והיו לכם לאנשים
רות 1 : 12 (ALEP)
יב שבנה בנתי לכן כי זקנתי מהיות לאיש כי אמרתי יש לי תקוה--גם הייתי הלילה לאיש וגם ילדתי בנים
רות 1 : 13 (ALEP)
יג הלהן תשברנה עד אשר יגדלו הלהן תעגנה לבלתי היות לאיש אל בנתי כי מר לי מאד מכם--כי יצאה בי יד יהוה
רות 1 : 14 (ALEP)
יד ותשנה קולן ותבכינה עוד ותשק ערפה לחמותה ורות דבקה בה
רות 1 : 15 (ALEP)
טו ותאמר הנה שבה יבמתך אל עמה ואל אלהיה שובי אחרי יבמתך
רות 1 : 16 (ALEP)
טז ותאמר רות אל תפגעי בי לעזבך לשוב מאחריך כי אל אשר תלכי אלך ובאשר תליני אלין--עמך עמי ואלהיך אלהי
רות 1 : 17 (ALEP)
יז באשר תמותי אמות ושם אקבר כה יעשה יהוה לי וכה יוסיף--כי המות יפריד ביני ובינך
רות 1 : 18 (ALEP)
יח ותרא כי מתאמצת היא ללכת אתה ותחדל לדבר אליה
רות 1 : 19 (ALEP)
יט ותלכנה שתיהם עד בואנה בית לחם ויהי כבואנה בית לחם ותהם כל העיר עליהן ותאמרנה הזאת נעמי
רות 1 : 20 (ALEP)
כ ותאמר אליהן אל תקראנה לי נעמי קראן לי מרא כי המר שדי לי מאד
רות 1 : 21 (ALEP)
כא אני מלאה הלכתי וריקם השיבני יהוה למה תקראנה לי נעמי ויהוה ענה בי ושדי הרע לי
רות 1 : 22 (ALEP)
כב ותשב נעמי ורות המואביה כלתה עמה השבה משדי מואב והמה באו בית לחם בתחלת קציר שערים
❮
❯