נחמיה 13 : 1 (ALEP)
א ביום ההוא נקרא בספר משה--באזני העם ונמצא כתוב בו אשר לא יבוא עמני ומואבי בקהל האלהים עד עולם
נחמיה 13 : 2 (ALEP)
ב כי לא קדמו את בני ישראל בלחם ובמים וישכר עליו את בלעם לקללו ויהפך אלהינו הקללה לברכה
נחמיה 13 : 3 (ALEP)
ג ויהי כשמעם את התורה ויבדילו כל ערב מישראל
נחמיה 13 : 4 (ALEP)
ד ולפני מזה--אלישיב הכהן נתון בלשכת בית אלהינו קרוב לטוביה
נחמיה 13 : 5 (ALEP)
ה ויעש לו לשכה גדולה ושם היו לפנים נתנים את המנחה הלבונה והכלים ומעשר הדגן התירוש והיצהר--מצות הלוים והמשררים והשוערים ותרומת הכהנים
נחמיה 13 : 6 (ALEP)
ו ובכל זה לא הייתי בירושלם כי בשנת שלשים ושתים לארתחשסתא מלך בבל באתי אל המלך ולקץ ימים נשאלתי מן המלך
נחמיה 13 : 7 (ALEP)
ז ואבוא לירושלם ואבינה ברעה אשר עשה אלישיב לטוביה--לעשות לו נשכה בחצרי בית האלהים
נחמיה 13 : 8 (ALEP)
ח וירע לי מאד ואשליכה את כל כלי בית טוביה החוץ--מן הלשכה
נחמיה 13 : 9 (ALEP)
ט ואמרה ויטהרו הלשכות ואשיבה שם כלי בית האלהים את המנחה והלבונה פ
נחמיה 13 : 10 (ALEP)
י ואדעה כי מניות הלוים לא נתנה ויברחו איש לשדהו הלוים והמשררים עשי המלאכה
נחמיה 13 : 11 (ALEP)
יא ואריבה את הסגנים ואמרה מדוע נעזב בית האלהים ואקבצם ואעמדם על עמדם
נחמיה 13 : 12 (ALEP)
יב וכל יהודה הביאו מעשר הדגן והתירוש והיצהר--לאוצרות
נחמיה 13 : 13 (ALEP)
יג ואוצרה על אוצרות שלמיה הכהן וצדוק הסופר ופדיה מן הלוים ועל ידם חנן בן זכור בן מתניה כי נאמנים נחשבו ועליהם לחלק לאחיהם פ
נחמיה 13 : 14 (ALEP)
יד זכרה לי אלהי על זאת ואל תמח חסדי אשר עשיתי בבית אלהי--ובמשמריו
נחמיה 13 : 15 (ALEP)
טו בימים ההמה ראיתי ביהודה דרכים גתות בשבת ומביאים הערמות ועמסים על החמרים ואף יין ענבים ותאנים וכל משא ומביאים ירושלם ביום השבת ואעיד ביום מכרם ציד
נחמיה 13 : 16 (ALEP)
טז והצרים ישבו בה מביאים דאג וכל מכר ומוכרים בשבת לבני יהודה ובירושלם
נחמיה 13 : 17 (ALEP)
יז ואריבה את חרי יהודה ואמרה להם מה הדבר הרע הזה אשר אתם עשים ומחללים את יום השבת
נחמיה 13 : 18 (ALEP)
יח הלוא כה עשו אבתיכם--ויבא אלהינו עלינו את כל הרעה הזאת ועל העיר הזאת ואתם מוסיפים חרון על ישראל לחלל את השבת פ
נחמיה 13 : 19 (ALEP)
יט ויהי כאשר צללו שערי ירושלם לפני השבת ואמרה ויסגרו הדלתות ואמרה אשר לא יפתחום עד אחר השבת ומנערי העמדתי על השערים--לא יבוא משא ביום השבת
נחמיה 13 : 20 (ALEP)
כ וילינו הרכלים ומכרי כל ממכר מחוץ לירושלם--פעם ושתים
נחמיה 13 : 21 (ALEP)
כא ואעידה בהם ואמרה אליהם מדוע אתם לנים נגד החומה--אם תשנו יד אשלח בכם מן העת ההיא לא באו בשבת ס
נחמיה 13 : 22 (ALEP)
כב ואמרה ללוים אשר יהיו מטהרים ובאים שמרים השערים--לקדש את יום השבת גם זאת זכרה לי אלהי וחוסה עלי כרב חסדך פ
נחמיה 13 : 23 (ALEP)
כג גם בימים ההם ראיתי את היהודים השיבו נשים אשדודיות (אשדדיות) עמוניות (עמניות) מואביות
נחמיה 13 : 24 (ALEP)
כד ובניהם חצי מדבר אשדודית ואינם מכירים לדבר יהודית--וכלשון עם ועם
נחמיה 13 : 25 (ALEP)
כה ואריב עמם ואקללם ואכה מהם אנשים ואמרטם ואשביעם באלהים אם תתנו בנתיכם לבניהם ואם תשאו מבנתיהם לבניכם ולכם
נחמיה 13 : 26 (ALEP)
כו הלוא על אלה חטא שלמה מלך ישראל ובגוים הרבים לא היה מלך כמהו ואהוב לאלהיו היה ויתנהו אלהים מלך על כל ישראל גם אותו החטיאו הנשים הנכריות
נחמיה 13 : 27 (ALEP)
כז ולכם הנשמע לעשת את כל הרעה הגדולה הזאת--למעל באלהינו להשיב נשים נכריות
נחמיה 13 : 28 (ALEP)
כח ומבני יוידע בן אלישיב הכהן הגדול חתן לסנבלט החרני ואבריחהו מעלי
נחמיה 13 : 29 (ALEP)
כט זכרה להם אלהי על גאלי הכהנה וברית הכהנה והלוים
נחמיה 13 : 30 (ALEP)
ל וטהרתים מכל נכר ואעמידה משמרות לכהנים וללוים איש במלאכתו
נחמיה 13 : 31 (ALEP)
לא ולקרבן העצים בעתים מזמנות ולבכורים זכרה לי אלהי לטובה ש
❮
❯