ויקרא 13 : 1 (ALEP)
א וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר
ויקרא 13 : 2 (ALEP)
ב אדם כי יהיה בעור בשרו שאת או ספחת או בהרת והיה בעור בשרו לנגע צרעת--והובא אל אהרן הכהן או אל אחד מבניו הכהנים
ויקרא 13 : 3 (ALEP)
ג וראה הכהן את הנגע בעור הבשר ושער בנגע הפך לבן ומראה הנגע עמק מעור בשרו--נגע צרעת הוא וראהו הכהן וטמא אתו
ויקרא 13 : 4 (ALEP)
ד ואם בהרת לבנה הוא בעור בשרו ועמק אין מראה מן העור ושערה לא הפך לבן--והסגיר הכהן את הנגע שבעת ימים
ויקרא 13 : 5 (ALEP)
ה וראהו הכהן ביום השביעי והנה הנגע עמד בעיניו לא פשה הנגע בעור--והסגירו הכהן שבעת ימים שנית
ויקרא 13 : 6 (ALEP)
ו וראה הכהן אתו ביום השביעי שנית והנה כהה הנגע ולא פשה הנגע בעור--וטהרו הכהן מספחת הוא וכבס בגדיו וטהר
ויקרא 13 : 7 (ALEP)
ז ואם פשה תפשה המספחת בעור אחרי הראתו אל הכהן לטהרתו ונראה שנית אל הכהן
ויקרא 13 : 8 (ALEP)
ח וראה הכהן והנה פשתה המספחת בעור--וטמאו הכהן צרעת הוא {פ}
ויקרא 13 : 9 (ALEP)
ט נגע צרעת כי תהיה באדם והובא אל הכהן
ויקרא 13 : 10 (ALEP)
י וראה הכהן והנה שאת לבנה בעור והיא הפכה שער לבן ומחית בשר חי בשאת
ויקרא 13 : 11 (ALEP)
יא צרעת נושנת הוא בעור בשרו וטמאו הכהן לא יסגרנו כי טמא הוא
ויקרא 13 : 12 (ALEP)
יב ואם פרוח תפרח הצרעת בעור וכסתה הצרעת את כל עור הנגע מראשו ועד רגליו--לכל מראה עיני הכהן
ויקרא 13 : 13 (ALEP)
יג וראה הכהן והנה כסתה הצרעת את כל בשרו--וטהר את הנגע כלו הפך לבן טהור הוא
ויקרא 13 : 14 (ALEP)
יד וביום הראות בו בשר חי יטמא
ויקרא 13 : 15 (ALEP)
טו וראה הכהן את הבשר החי וטמאו הבשר החי טמא הוא צרעת הוא
ויקרא 13 : 16 (ALEP)
טז או כי ישוב הבשר החי ונהפך ללבן ובא אל הכהן
ויקרא 13 : 17 (ALEP)
יז וראהו הכהן והנה נהפך הנגע ללבן--וטהר הכהן את הנגע טהור הוא {פ}
ויקרא 13 : 18 (ALEP)
יח ובשר כי יהיה בו בערו שחין ונרפא
ויקרא 13 : 19 (ALEP)
יט והיה במקום השחין שאת לבנה או בהרת לבנה אדמדמת ונראה אל הכהן
ויקרא 13 : 20 (ALEP)
כ וראה הכהן והנה מראה שפל מן העור ושערה הפך לבן--וטמאו הכהן נגע צרעת הוא בשחין פרחה
ויקרא 13 : 21 (ALEP)
כא ואם יראנה הכהן והנה אין בה שער לבן ושפלה איננה מן העור והיא כהה--והסגירו הכהן שבעת ימים
ויקרא 13 : 22 (ALEP)
כב ואם פשה תפשה בעור--וטמא הכהן אתו נגע הוא
ויקרא 13 : 23 (ALEP)
כג ואם תחתיה תעמד הבהרת לא פשתה--צרבת השחין הוא וטהרו הכהן {ס}
ויקרא 13 : 24 (ALEP)
כד או בשר כי יהיה בערו מכות אש והיתה מחית המכוה בהרת לבנה אדמדמת--או לבנה
ויקרא 13 : 25 (ALEP)
כה וראה אתה הכהן והנה נהפך שער לבן בבהרת ומראה עמק מן העור--צרעת הוא במכוה פרחה וטמא אתו הכהן נגע צרעת הוא
ויקרא 13 : 26 (ALEP)
כו ואם יראנה הכהן והנה אין בבהרת שער לבן ושפלה איננה מן העור והוא כהה--והסגירו הכהן שבעת ימים
ויקרא 13 : 27 (ALEP)
כז וראהו הכהן ביום השביעי אם פשה תפשה בעור--וטמא הכהן אתו נגע צרעת הוא
ויקרא 13 : 28 (ALEP)
כח ואם תחתיה תעמד הבהרת לא פשתה בעור והוא כהה--שאת המכוה הוא וטהרו הכהן--כי צרבת המכוה הוא {פ}
ויקרא 13 : 29 (ALEP)
כט ואיש או אשה כי יהיה בו נגע בראש או בזקן
ויקרא 13 : 30 (ALEP)
ל וראה הכהן את הנגע והנה מראהו עמק מן העור ובו שער צהב דק--וטמא אתו הכהן נתק הוא צרעת הראש או הזקן הוא
ויקרא 13 : 31 (ALEP)
לא וכי יראה הכהן את נגע הנתק והנה אין מראהו עמק מן העור ושער שחר אין בו--והסגיר הכהן את נגע הנתק שבעת ימים
ויקרא 13 : 32 (ALEP)
לב וראה הכהן את הנגע ביום השביעי והנה לא פשה הנתק ולא היה בו שער צהב ומראה הנתק אין עמק מן העור
ויקרא 13 : 33 (ALEP)
לג והת ג לח--ואת הנתק לא יגלח והסגיר הכהן את הנתק שבעת ימים שנית
ויקרא 13 : 34 (ALEP)
לד וראה הכהן את הנתק ביום השביעי והנה לא פשה הנתק בעור ומראהו איננו עמק מן העור--וטהר אתו הכהן וכבס בגדיו וטהר
ויקרא 13 : 35 (ALEP)
לה ואם פשה יפשה הנתק בעור אחרי טהרתו
ויקרא 13 : 36 (ALEP)
לו וראהו הכהן והנה פשה הנתק בעור--לא יבקר הכהן לשער הצהב טמא הוא
ויקרא 13 : 37 (ALEP)
לז ואם בעיניו עמד הנתק ושער שחר צמח בו נרפא הנתק--טהור הוא וטהרו הכהן {ס}
ויקרא 13 : 38 (ALEP)
לח ואיש או אשה כי יהיה בעור בשרם בהרת--בהרת לבנת
ויקרא 13 : 39 (ALEP)
לט וראה הכהן והנה בעור בשרם בהרת--כהות לבנת בהק הוא פרח בעור טהור הוא {ס}
ויקרא 13 : 40 (ALEP)
מ ואיש כי ימרט ראשו--קרח הוא טהור הוא
ויקרא 13 : 41 (ALEP)
מא ואם מפאת פניו ימרט ראשו--גבח הוא טהור הוא
ויקרא 13 : 42 (ALEP)
מב וכי יהיה בקרחת או בגבחת נגע לבן אדמדם--צרעת פרחת הוא בקרחתו או בגבחתו
ויקרא 13 : 43 (ALEP)
מג וראה אתו הכהן והנה שאת הנגע לבנה אדמדמת בקרחתו או בגבחתו--כמראה צרעת עור בשר
ויקרא 13 : 44 (ALEP)
מד איש צרוע הוא טמא הוא טמא יטמאנו הכהן בראשו נגעו
ויקרא 13 : 45 (ALEP)
מה והצרוע אשר בו הנגע בגדיו יהיו פרמים וראשו יהיה פרוע ועל שפם יעטה וטמא טמא יקרא
ויקרא 13 : 46 (ALEP)
מו כל ימי אשר הנגע בו יטמא--טמא הוא בדד ישב מחוץ למחנה מושבו {ס}
ויקרא 13 : 47 (ALEP)
מז והבגד כי יהיה בו נגע צרעת בבגד צמר או בבגד פשתים
ויקרא 13 : 48 (ALEP)
מח או בשתי או בערב לפשתים ולצמר או בעור או בכל מלאכת עור
ויקרא 13 : 49 (ALEP)
מט והיה הנגע ירקרק או אדמדם בבגד או בעור או בשתי או בערב או בכל כלי עור--נגע צרעת הוא והראה את הכהן
ויקרא 13 : 50 (ALEP)
נ וראה הכהן את הנגע והסגיר את הנגע שבעת ימים
ויקרא 13 : 51 (ALEP)
נא וראה את הנגע ביום השביעי כי פשה הנגע בבגד או בשתי או בערב או בעור לכל אשר יעשה העור למלאכה--צרעת ממארת הנגע טמא הוא
ויקרא 13 : 52 (ALEP)
נב ושרף את הבגד או את השתי או את הערב בצמר או בפשתים או את כל כלי העור אשר יהיה בו הנגע כי צרעת ממארת הוא באש תשרף
ויקרא 13 : 53 (ALEP)
נג ואם יראה הכהן והנה לא פשה הנגע בבגד או בשתי או בערב או בכל כלי עור
ויקרא 13 : 54 (ALEP)
נד וצוה הכהן וכבסו את אשר בו הנגע והסגירו שבעת ימים שנית
ויקרא 13 : 55 (ALEP)
נה וראה הכהן אחרי הכבס את הנגע והנה לא הפך הנגע את עינו והנגע לא פשה--טמא הוא באש תשרפנו פחתת הוא בקרחתו או בגבחתו
ויקרא 13 : 56 (ALEP)
נו ואם ראה הכהן והנה כהה הנגע אחרי הכבס אתו--וקרע אתו מן הבגד או מן העור או מן השתי או מן הערב
ויקרא 13 : 57 (ALEP)
נז ואם תראה עוד בבגד או בשתי או בערב או בכל כלי עור--פרחת הוא באש תשרפנו את אשר בו הנגע
ויקרא 13 : 58 (ALEP)
נח והבגד או השתי או הערב או כל כלי העור אשר תכבס וסר מהם הנגע--וכבס שנית וטהר
ויקרא 13 : 59 (ALEP)
נט זאת תורת נגע צרעת בגד הצמר או הפשתים או השתי או הערב או כל כלי עור--לטהרו או לטמאו {פ}
❮
❯