ירמיה 49 : 1 (ALEP)
א לבני עמון כה אמר יהוה הבנים אין לישראל אם יורש אין לו--מדוע ירש מלכם את גד ועמו בעריו ישב
ירמיה 49 : 2 (ALEP)
ב לכן הנה ימים באים נאם יהוה והשמעתי אל רבת בני עמון תרועת מלחמה והיתה לתל שממה ובנתיה באש תצתנה וירש ישראל את ירשיו אמר יהוה
ירמיה 49 : 3 (ALEP)
ג הילילי חשבון כי שדדה עי צעקנה בנות רבה--חגרנה שקים ספדנה והתשוטטנה בגדרות כי מלכם בגולה ילך כהניו ושריו יחדיו
ירמיה 49 : 4 (ALEP)
ד מה תתהללי בעמקים--זב עמקך הבת השובבה הבטחה באצרתיה מי יבוא אלי
ירמיה 49 : 5 (ALEP)
ה הנני מביא עליך פחד נאם אדני יהוה צבאות--מכל סביביך ונדחתם איש לפניו ואין מקבץ לנדד
ירמיה 49 : 6 (ALEP)
ו ואחרי כן אשיב את שבות בני עמון--נאם יהוה פ
ירמיה 49 : 7 (ALEP)
ז לאדום כה אמר יהוה צבאות האין עוד חכמה בתימן אבדה עצה מבנים נסרחה חכמתם
ירמיה 49 : 8 (ALEP)
ח נסו הפנו העמיקו לשבת ישבי דדן כי איד עשו הבאתי עליו עת פקדתיו
ירמיה 49 : 9 (ALEP)
ט אם בצרים באו לך לא ישארו עוללות אם גנבים בלילה השחיתו דים
ירמיה 49 : 10 (ALEP)
י כי אני חשפתי את עשו גליתי את מסתריו ונחבה לא יוכל שדד זרעו ואחיו ושכניו ואיננו
ירמיה 49 : 11 (ALEP)
יא עזבה יתמיך אני אחיה ואלמנותיך עלי תבטחו ס
ירמיה 49 : 12 (ALEP)
יב כי כה אמר יהוה הנה אשר אין משפטם לשתות הכוס שתו ישתו ואתה הוא נקה תנקה לא תנקה כי שתה תשתה
ירמיה 49 : 13 (ALEP)
יג כי בי נשבעתי נאם יהוה כי לשמה לחרפה לחרב ולקללה תהיה בצרה וכל עריה תהיינה לחרבות עולם
ירמיה 49 : 14 (ALEP)
יד שמועה שמעתי מאת יהוה וציר בגוים שלוח התקבצו ובאו עליה וקומו למלחמה
ירמיה 49 : 15 (ALEP)
טו כי הנה קטן נתתיך בגוים--בזוי באדם
ירמיה 49 : 16 (ALEP)
טז תפלצתך השיא אתך זדון לבך שכני בחגוי הסלע תפשי מרום גבעה כי תגביה כנשר קנך משם אורידך נאם יהוה
ירמיה 49 : 17 (ALEP)
יז והיתה אדום לשמה כל עבר עליה ישם וישרק על כל מכותה
ירמיה 49 : 18 (ALEP)
יח כמהפכת סדם ועמרה ושכניה--אמר יהוה לא ישב שם איש ולא יגור בה בן אדם
ירמיה 49 : 19 (ALEP)
יט הנה כאריה יעלה מגאון הירדן אל נוה איתן--כי ארגיעה אריצנו מעליה ומי בחור אליה אפקד כי מי כמוני ומי יעידני ומי זה רעה אשר יעמד לפני ס
ירמיה 49 : 20 (ALEP)
כ לכן שמעו עצת יהוה אשר יעץ אל אדום ומחשבותיו אשר חשב אל ישבי תימן אם לוא יסחבום צעירי הצאן אם לא ישים עליהם נוהם
ירמיה 49 : 21 (ALEP)
כא מקול נפלם רעשה הארץ צעקה בים סוף נשמע קולה
ירמיה 49 : 22 (ALEP)
כב הנה כנשר יעלה וידאה ויפרש כנפיו על בצרה והיה לב גבורי אדום ביום ההוא כלב אשה מצרה פ
ירמיה 49 : 23 (ALEP)
כג לדמשק בושה חמת וארפד--כי שמעה רעה שמעו נמגו בים דאגה השקט לא יוכל
ירמיה 49 : 24 (ALEP)
כד רפתה דמשק הפנתה לנוס ורטט החזיקה צרה וחבלים אחזתה כיולדה
ירמיה 49 : 25 (ALEP)
כה איך לא עזבה עיר תהלה (תהלת)--קרית משושי
ירמיה 49 : 26 (ALEP)
כו לכן יפלו בחוריה ברחבתיה וכל אנשי המלחמה ידמו ביום ההוא נאם יהוה צבאות
ירמיה 49 : 27 (ALEP)
כז והצתי אש בחומת דמשק ואכלה ארמנות בן הדד פ
ירמיה 49 : 28 (ALEP)
כח לקדר ולממלכות חצור אשר הכה נבוכדראצור (נבוכדראצר) מלך בבל--כה אמר יהוה קומו עלו אל קדר ושדדו את בני קדם
ירמיה 49 : 29 (ALEP)
כט אהליהם וצאנם יקחו יריעותיהם וכל כליהם וגמליהם ישאו להם וקראו עליהם מגור מסביב
ירמיה 49 : 30 (ALEP)
ל נסו נדו מאד העמיקו לשבת ישבי חצור--נאם יהוה כי יעץ עליכם נבוכדראצר מלך בבל עצה וחשב עליהם (עליכם) מחשבה
ירמיה 49 : 31 (ALEP)
לא קומו עלו אל גוי שליו יושב לבטח--נאם יהוה לא דלתים ולא בריח לו בדד ישכנו
ירמיה 49 : 32 (ALEP)
לב והיו גמליהם לבז והמון מקניהם לשלל וזרתים לכל רוח קצוצי פאה ומכל עבריו אביא את אידם נאם יהוה
ירמיה 49 : 33 (ALEP)
לג והיתה חצור למעון תנים שממה--עד עולם לא ישב שם איש ולא יגור בה בן אדם ס
ירמיה 49 : 34 (ALEP)
לד אשר היה דבר יהוה אל ירמיהו הנביא אל עילם בראשית מלכות צדקיה מלך יהודה--לאמר
ירמיה 49 : 35 (ALEP)
לה כה אמר יהוה צבאות הנני שבר את קשת עילם ראשית גבורתם
ירמיה 49 : 36 (ALEP)
לו והבאתי אל עילם ארבע רוחות מארבע קצות השמים וזרתים לכל הרחות האלה ולא יהיה הגוי אשר לא יבוא שם נדחי עולם (עילם)
ירמיה 49 : 37 (ALEP)
לז והחתתי את עילם לפני איביהם ולפני מבקשי נפשם והבאתי עליהם רעה את חרון אפי--נאם יהוה ושלחתי אחריהם את החרב עד כלותי אותם
ירמיה 49 : 38 (ALEP)
לח ושמתי כסאי בעילם והאבדתי משם מלך ושרים נאם יהוה
ירמיה 49 : 39 (ALEP)
לט והיה באחרית הימים אשוב (אשיב) את שבית (שבות) עילם--נאם יהוה פ
❮
❯