שמואל א 14 : 1 (ALEP)
א ויהי היום ויאמר יונתן בן שאול אל הנער נשא כליו לכה ונעברה אל מצב פלשתים אשר מעבר הלז ולאביו לא הגיד
שמואל א 14 : 2 (ALEP)
ב ושאול יושב בקצה הגבעה תחת הרמון אשר במגרון והעם אשר עמו כשש מאות איש
שמואל א 14 : 3 (ALEP)
ג ואחיה בן אחטוב אחי איכבוד בן פינחס בן עלי כהן יהוה בשלו--נשא אפוד והעם לא ידע כי הלך יונתן
שמואל א 14 : 4 (ALEP)
ד ובין המעברות אשר בקש יונתן לעבר על מצב פלשתים--שן הסלע מהעבר מזה ושן הסלע מהעבר מזה ושם האחד בוצץ ושם האחד סנה
שמואל א 14 : 5 (ALEP)
ה השן האחד מצוק מצפון מול מכמש והאחד מנגב מול גבע ס
שמואל א 14 : 6 (ALEP)
ו ויאמר יהונתן אל הנער נשא כליו לכה ונעברה אל מצב הערלים האלה--אולי יעשה יהוה לנו כי אין ליהוה מעצור להושיע ברב או במעט
שמואל א 14 : 7 (ALEP)
ז ויאמר לו נשא כליו עשה כל אשר בלבבך נטה לך הנני עמך כלבבך ס
שמואל א 14 : 8 (ALEP)
ח ויאמר יהונתן הנה אנחנו עברים אל האנשים ונגלינו אליהם
שמואל א 14 : 9 (ALEP)
ט אם כה יאמרו אלינו דמו עד הגיענו אליכם--ועמדנו תחתינו ולא נעלה אליהם
שמואל א 14 : 10 (ALEP)
י ואם כה יאמרו עלו עלינו ועלינו--כי נתנם יהוה בידנו וזה לנו האות
שמואל א 14 : 11 (ALEP)
יא ויגלו שניהם אל מצב פלשתים ויאמרו פלשתים--הנה עברים יצאים מן החרים אשר התחבאו שם
שמואל א 14 : 12 (ALEP)
יב ויענו אנשי המצבה את יונתן ואת נשא כליו ויאמרו עלו אלינו ונודיעה אתכם דבר פ ויאמר יונתן אל נשא כליו עלה אחרי--כי נתנם יהוה ביד ישראל
שמואל א 14 : 13 (ALEP)
יג ויעל יונתן על ידיו ועל רגליו ונשא כליו אחריו ויפלו לפני יונתן ונשא כליו ממותת אחריו
שמואל א 14 : 14 (ALEP)
יד ותהי המכה הראשנה אשר הכה יונתן ונשא כליו--כעשרים איש כבחצי מענה צמד שדה
שמואל א 14 : 15 (ALEP)
טו ותהי חרדה במחנה בשדה ובכל העם--המצב והמשחית חרדו גם המה ותרגז הארץ ותהי לחרדת אלהים
שמואל א 14 : 16 (ALEP)
טז ויראו הצפים לשאול בגבעת בנימן והנה ההמון נמוג וילך והלם פ
שמואל א 14 : 17 (ALEP)
יז ויאמר שאול לעם אשר אתו פקדו נא וראו מי הלך מעמנו ויפקדו והנה אין יונתן ונשא כליו
שמואל א 14 : 18 (ALEP)
יח ויאמר שאול לאחיה הגישה ארון האלהים כי היה ארון האלהים ביום ההוא--ובני ישראל
שמואל א 14 : 19 (ALEP)
יט ויהי עד דבר שאול אל הכהן וההמון אשר במחנה פלשתים וילך הלוך ורב פ ויאמר שאול אל הכהן אסף ידך
שמואל א 14 : 20 (ALEP)
כ ויזעק שאול וכל העם אשר אתו ויבאו עד המלחמה והנה היתה חרב איש ברעהו--מהומה גדולה מאד
שמואל א 14 : 21 (ALEP)
כא והעברים היו לפלשתים כאתמול שלשום אשר עלו עמם במחנה סביב וגם המה להיות עם ישראל אשר עם שאול ויונתן
שמואל א 14 : 22 (ALEP)
כב וכל איש ישראל המתחבאים בהר אפרים שמעו כי נסו פלשתים וידבקו גם המה אחריהם במלחמה
שמואל א 14 : 23 (ALEP)
כג ויושע יהוה ביום ההוא את ישראל והמלחמה--עברה את בית און
שמואל א 14 : 24 (ALEP)
כד ואיש ישראל נגש ביום ההוא ויאל שאול את העם לאמר ארור האיש אשר יאכל לחם עד הערב ונקמתי מאיבי ולא טעם כל העם לחם ס
שמואל א 14 : 25 (ALEP)
כה וכל הארץ באו ביער ויהי דבש על פני השדה
שמואל א 14 : 26 (ALEP)
כו ויבא העם אל היער והנה הלך דבש ואין משיג ידו אל פיו כי ירא העם את השבעה
שמואל א 14 : 27 (ALEP)
כז ויונתן לא שמע בהשביע אביו את העם וישלח את קצה המטה אשר בידו ויטבל אותה ביערת הדבש וישב ידו אל פיו ותראנה (ותארנה) עיניו
שמואל א 14 : 28 (ALEP)
כח ויען איש מהעם ויאמר השבע השביע אביך את העם לאמר ארור האיש אשר יאכל לחם היום ויעף העם
שמואל א 14 : 29 (ALEP)
כט ויאמר יונתן עכר אבי את הארץ ראו נא כי ארו עיני--כי טעמתי מעט דבש הזה
שמואל א 14 : 30 (ALEP)
ל אף כי לוא אכל אכל היום העם משלל איביו אשר מצא כי עתה לא רבתה מכה בפלשתים
שמואל א 14 : 31 (ALEP)
לא ויכו ביום ההוא בפלשתים ממכמש אילנה ויעף העם מאד
שמואל א 14 : 32 (ALEP)
לב ויעש (ויעט) העם אל שלל (השלל) ויקחו צאן ובקר ובני בקר וישחטו ארצה ויאכל העם על הדם
שמואל א 14 : 33 (ALEP)
לג ויגידו לשאול לאמר הנה העם חטאים ליהוה לאכל על הדם ויאמר בגדתם גלו אלי היום אבן גדולה
שמואל א 14 : 34 (ALEP)
לד ויאמר שאול פצו בעם ואמרתם להם הגישו אלי איש שורו ואיש שיהו ושחטתם בזה ואכלתם ולא תחטאו ליהוה לאכל אל הדם ויגשו כל העם איש שורו בידו הלילה--וישחטו שם
שמואל א 14 : 35 (ALEP)
לה ויבן שאול מזבח ליהוה אתו החל לבנות מזבח ליהוה פ
שמואל א 14 : 36 (ALEP)
לו ויאמר שאול נרדה אחרי פלשתים לילה ונבזה בהם עד אור הבקר ולא נשאר בהם איש ויאמרו כל הטוב בעיניך עשה ס ויאמר הכהן נקרבה הלם אל האלהים
שמואל א 14 : 37 (ALEP)
לז וישאל שאול באלהים הארד אחרי פלשתים התתנם ביד ישראל ולא ענהו ביום ההוא
שמואל א 14 : 38 (ALEP)
לח ויאמר שאול--גשו הלם כל פנות העם ודעו וראו--במה היתה החטאת הזאת היום
שמואל א 14 : 39 (ALEP)
לט כי חי יהוה המושיע את ישראל--כי אם ישנו ביונתן בני כי מות ימות ואין ענהו מכל העם
שמואל א 14 : 40 (ALEP)
מ ויאמר אל כל ישראל אתם תהיו לעבר אחד ואני ויונתן בני נהיה לעבר אחד ויאמרו העם אל שאול הטוב בעיניך עשה ס
שמואל א 14 : 41 (ALEP)
מא ויאמר שאול אל יהוה אלהי ישראל--הבה תמים וילכד יונתן ושאול והעם יצאו
שמואל א 14 : 42 (ALEP)
מב ויאמר שאול--הפילו ביני ובין יונתן בני וילכד יונתן
שמואל א 14 : 43 (ALEP)
מג ויאמר שאול אל יונתן הגידה לי מה עשיתה ויגד לו יונתן ויאמר טעם טעמתי בקצה המטה אשר בידי מעט דבש--הנני אמות ס
שמואל א 14 : 44 (ALEP)
מד ויאמר שאול כה יעשה אלהים וכה יוסף כי מות תמות יונתן
שמואל א 14 : 45 (ALEP)
מה ויאמר העם אל שאול היונתן ימות אשר עשה הישועה הגדולה הזאת בישראל--חלילה חי יהוה אם יפל משערת ראשו ארצה כי עם אלהים עשה היום הזה ויפדו העם את יונתן ולא מת ס
שמואל א 14 : 46 (ALEP)
מו ויעל שאול מאחרי פלשתים ופלשתים הלכו למקומם
שמואל א 14 : 47 (ALEP)
מז ושאול לכד המלוכה על ישראל וילחם סביב בכל איביו במואב ובבני עמון ובאדום ובמלכי צובה ובפלשתים ובכל אשר יפנה ירשיע
שמואל א 14 : 48 (ALEP)
מח ויעש חיל ויך את עמלק ויצל את ישראל מיד שסהו פ
שמואל א 14 : 49 (ALEP)
מט ויהיו בני שאול יונתן וישוי ומלכישוע ושם שתי בנתיו--שם הבכירה מרב ושם הקטנה מיכל
שמואל א 14 : 50 (ALEP)
נ ושם אשת שאול אחינעם בת אחימעץ ושם שר צבאו אבינר בן נר דוד שאול
שמואל א 14 : 51 (ALEP)
נא וקיש אבי שאול ונר אבי אבנר בן אביאל ס
שמואל א 14 : 52 (ALEP)
נב ותהי המלחמה חזקה על פלשתים כל ימי שאול וראה שאול כל איש גבור וכל בן חיל ויאספהו אליו פ
❮
❯