1. א אל חכך שפר כנשר על בית יהוה--יען עברו בריתי ועל תורתי פשעו
2. ב לי יזעקו אלהי ידענוך ישראל
3. ג זנח ישראל טוב אויב ירדפו
4. ד הם המליכו ולא ממני השירו ולא ידעתי כספם וזהבם עשו להם עצבים למען יכרת
5. ה זנח עגלך שמרון חרה אפי בם עד מתי לא יוכלו נקין
6. ו כי מישראל והוא--חרש עשהו ולא אלהים הוא  כי שבבים יהיה עגל שמרון
7. ז כי רוח יזרעו וסופתה יקצרו קמה אין לו צמח בלי יעשה קמח--אולי יעשה זרים יבלעהו
8. ח נבלע ישראל עתה היו בגוים ככלי אין חפץ בו
9. ט כי המה עלו אשור פרא בודד לו אפרים התנו אהבים
10. י גם כי יתנו בגוים עתה אקבצם ויחלו מעט ממשא מלך שרים
11. יא כי הרבה אפרים מזבחות לחטא  היו לו מזבחות לחטא
12. יב אכתוב (אכתב) לו--רבו (רבי) תורתי  כמו זר נחשבו
13. יג זבחי הבהבי יזבחו בשר ויאכלו--יהוה לא רצם עתה יזכר עונם ויפקד חטאותם--המה מצרים ישובו
14. יד וישכח ישראל את עשהו ויבן היכלות ויהודה הרבה ערים בצרות ושלחתי אש בעריו ואכלה ארמנתיה  {פ}